תהלים – שמות הצדיקים

תיאור

הכרך המיוחד הזה מאחד בין שני חלקים שמלווים דורות של יהודים בתפילה ובבקשת ישועה: ספר תהלים המלא, וליקוט "שמות הצדיקים" שריכז רבי נתן מברסלב. שני החלקים משלימים זה את זה, תהלים כלשון הפנייה הקדומה והעשירה ביותר של הלב אל הבורא, ורשימת שמות הצדיקים ככלי נוסף לעורר רחמים וזכות בשעת הצורך.

ספר התהלים, שחיבר דוד המלך ברוח הקודש, מלווה את עם ישראל דורי דורות בכל מצב נפשי, בשעת צרה ובשעת שמחה, בבקשת רפואה, פרנסה, הצלחה או ישועה, ובהודיה על הטוב. אמירת תהלים היא ממנהגי היסוד הפשוטים והעמוקים ביותר בעולם היהודי, ורבי נחמן מברסלב עצמו הרבה לעודד את תלמידיו לאחוז בספר התהלים כבחברו הקרוב ביותר, ולפנות בו אל ה' במילותיו של דוד המלך בכל עת ובכל מצב.

מהו "שמות הצדיקים"

"שמות הצדיקים" הוא ליקוט שערך רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, ובו נאספו שמותיהם של צדיקי הדורות, החל מאדם הראשון ועד לדורו של רבי נתן עצמו. הרעיון שביסוד הליקוט נוגע לכוחו הרוחני של השם: אזכור שמו של צדיק, כך מלמדת המסורת, מעורר את זכותו ואת השפעתו הרוחנית, ומחבר את המזכיר אל שרשרת הדורות של יראי ה' וצדיקיו.

בספר המידות מובא כי על ידי שמות הצדיקים ניתן להביא שינוי במעשה בראשית, ביטוי המלמד על העוצמה הגדולה המיוחסת למנהג זה במשנת ברסלב. רבים נוהגים לקרוא ברשימת השמות בעת צרה, בבקשת ישועה, לפני נסיעה, או בכל עת שמבקשים לעורר רחמי שמים בזכות הצדיקים שקדמו לנו.

ספר תהלים – מבנה ומעמד

ספר תהלים מונה מאה וחמישים פרקים, המחולקים על פי המסורת לחמישה חלקים, כעין חמישה חומשי תורה, וחז"ל אף מסרו שדוד המלך חיברם בסיוע עשרה זקנים שקדמו לו, ובהם אדם הראשון, אברהם אבינו ומשה רבנו. עובדה זו ממחישה עד כמה ספר תהלים נתפס כאוצר שאינו שייך לתקופה אחת בלבד, אלא מרכז בתוכו לשונות תפילה שנצברו לאורך דורות שלמים, ומשקף כמעט כל מצב נפשי שאדם עשוי לחוות: פחד, תקווה, כאב, הודיה, שמחה וגעגוע.

מכאן שהתהלים משמש הן כספר תפילה עצמאי והן כמקור שממנו שואבות תפילות מאוחרות יותר את לשונן, ובהן גם תפילות ליקוטי תפילות שחיבר רבי נתן מברסלב. הרגלים כמו אמירת תהלים בציבור בבית הכנסת, חלוקת הספר לימי החודש כך שמסיימים אותו כל חודש מחדש, או אמירתו כסגולה בעת חולי ומצוקה, מלווים קהילות יהודיות במגוון רחב של עדות ומנהגים, וברסלב אינה יוצאת דופן בכך אלא מדגישה ומחזקת מנהג זה במיוחד.

גם בעתות משבר לאומי או קהילתי, מנהג הכינוס לאמירת תהלים משותפת חוזר ועולה כאחד מביטויי האחדות והתפילה המשותפת המוכרים ביותר בעם ישראל, בבתי כנסת, בבתי ספר ובקבוצות תפילה ספונטניות. ספר קומפקטי כזה, המשלב את הטקסט המלא של תהלים עם תוספת סגולית של שמות הצדיקים, מתאים במיוחד לרגעים כאלה, כשמבקשים כלי תפילה שלם וזמין בו זמנית.

שילוב שני החלקים בספר אחד

הבחירה לצרף את תהלים ואת שמות הצדיקים לכרך אחד נועדה להעמיד בידי המתפלל כלי שלם לכל עת: תהלים לפנייה האישית והכללית בלשון דוד המלך, ושמות הצדיקים כתוספת סגולית להעצמת הבקשה. הספר מודפס באותיות מרווחות ונוחות לעין, כדי שהקריאה תהיה נעימה גם למי שאינו רגיל בקריאה ממושכת בספרי קודש, ומגיע בכריכה קשיחה ובגודל כיס, כך שניתן לשאת אותו בקלות לבית הכנסת, לעבודה, לנסיעה ולכל מקום שבו מתעורר הצורך להתפלל.

עיצוב זה אינו מקרי: מטרתו לאפשר לכל אחד לשאת עמו את שני הכלים הרוחניים הללו יחד, בלי צורך לבחור ביניהם ובלי צורך לשאת שני ספרים נפרדים. כך יכול אדם הנוסע לדרך, היושב בבית הכנסת, או הממתין בתור, לפתוח את הספר ולמצוא בו הן פרק תהלים לפי מצב רוחו והן אפשרות לפנות לשמות הצדיקים בבקשת סיוע.

יש הנוהגים לסיים את אמירת התהלים היומית או השבועית שלהם דווקא בעיון קצר ברשימת שמות הצדיקים, כמעין חתימה סגולית לתפילה, ואחרים פונים לרשימה דווקא בפתיחת התפילה, כדי לעורר לב ולזכות בסיוע הצדיקים לפני שהם נכנסים לגוף התפילה עצמה. שתי הדרכים מקובלות, והבחירה ביניהן נתונה למנהגו ולתחושתו של כל אחד.

מנהג אמירת תהלים בעולם ברסלב

בעולם החסידות בכלל, ובברסלב בפרט, אמירת תהלים נחשבת לאחד מכלי העבודה הפשוטים והחזקים ביותר. רבי נחמן לימד שאין להתייאש מתפילה גם כשהלב כבד וכשקשה למצוא מילים משלו, ותהלים, שנכתב ברוח הקודש, נותן ללומד לשון מוכנה שדרכה יכול כל אדם לפנות אל ה' מכל מצב נפשי שהוא. גם רבי נתן, ממשיך דרכו של רבי נחמן ומחבר ליקוטי תפילות, ראה בתהלים יסוד ומקור שממנו שואבות תפילות רבות את לשונן ואת רוחן.

הרגלים כמו סיום הספר החודשי, אמירת פרקים לפני התפילה או בעת צרה, ואף לימוד תהלים כחלק מסדר יומי קבוע, מלווים בתי כנסת ובתי מדרש רבים, וספר קומפקטי כמו זה מאפשר לקיים מנהגים אלה בכל מקום, בלי תלות בספרייה גדולה או בציוד מיוחד.

למי מתאים הספר

• למי שמבקש ספר תהלים נוח לנשיאה יומיומית, לבית הכנסת ולדרך.
• למי שמעוניין לשלב במנהגו גם את הסגולה של אמירת שמות הצדיקים.
• כמתנה רוחנית לאדם היקר, בשעת ישועה מבוקשת או לציון אירוע משמח.
• למי שמחפש כרך אחד המשלב תפילה יומיומית וסגולה מיוחדת, בלי צורך בשני ספרים נפרדים.

שאלות נפוצות

מי ליקט את רשימת שמות הצדיקים?

רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, הוא שאסף וערך את רשימת שמות הצדיקים הנכללת בספר.

האם יש מנהג מסוים לגבי מתי אומרים את שמות הצדיקים?

נהוג לפנות אל הרשימה בעת בקשת ישועה או צרה, אך אין בכך חובה קבועה, וכל אחד יכול לשלב זאת בתפילתו האישית ולפי צרכיו.

האם ספר זה מתאים גם למי שאינו חסיד ברסלב?

בהחלט. תהלים הוא נחלת כלל ישראל, וגם מנהג אמירת שמות צדיקים מקובל במעגלים רחבים מעבר לברסלב, כך שהספר מתאים לכל מבקש תפילה וסגולה.

האם הספר מתאים למתנה?

כן, גודלו הקומפקטי והכריכה הקשיחה הופכים אותו לבחירה נעימה כמתנה רוחנית, לצד המשמעות המיוחדת שבצירוף התהלים ושמות הצדיקים יחד.

כמה פרקים יש בספר תהלים וכיצד הוא מחולק?

ספר תהלים מונה מאה וחמישים פרקים, המחולקים על פי המסורת לחמישה חלקים, מבנה שנועד להזכיר את חמישה חומשי תורה, והנוהג לחלק את הספר גם לימי החודש כדי לסיימו מדי חודש מחדש רווח בקהילות רבות.

האם יש סדר מומלץ לשילוב בין תהלים לבין שמות הצדיקים?

אין כלל מחייב בעניין. יש הנוהגים לפתוח את התפילה בעיון בשמות הצדיקים ולאחר מכן לומר תהלים, ויש הנוהגים הפוך, לסיים דווקא ברשימת השמות. כל אחד יכול לבחור את הסדר המתאים לו.